למה העצב חשוב לנו

עוד בילדות, היו אמורים ללמד אותנו כיצד להתמודד עם עצב, לצערי את רובנו לא לימדו כיצד לחוש עצב בצורה בריאה שתסב הקלה למערכת העצבים שלנו. לרוב אפילו להפך, את רובנו לימדו שאסור לבכות, מי לא שמע אמא שמרימה את ילדה הבוכה ולחשה לו “די..די..”. הרצון להפסיק את העצב או הבכי, הוא כמעט מידי ואינטואיטיבי.  

כולם מרגישים עצובים לפעמים, זהו רגש בלתי נמנע בחוויה שלנו כבני אדם. עצבות עולה בדרך כלל כתוצאה מאכזבה או אובדן.  
לעצבות יש תפקיד חשוב בחיינו, היא גורמת לנו להסתכל פנימה, מה שעוזר לנו לעקל ולעבד את חווית האובדן או האכזבה ועוזר לנו לקבל את האירוע שקרה ומסייע לנו להמשיך הלאה. 

אי אפשר להתעלם או לדלג מעל שלב העצבות, אנחנו חייבות לחוות את שלב העצבות. במידה ותדחיקו את העצב, כעס יעלה במקומו, והוא יעלה בדרכים שונות בעתיד. כביכול, קל יותר לחוות כעס מאשר להתמודד עם הפחדים שלנו ולהיות פגיעים. 

עצבות הינה גם מנגנון שעוזר לאנשים לזהות שאנחנו צריכים עזרה, הבעות הפנים שלנו, יעודדו הזדהות מהסביבה שלנו. כאשר אנחנו מביעים עצבות זה מראה לסביבה שאנחנו צריכים אהבה, תמיכה וטיפול. לכן אין טעם להסתיר את העצבות שלנו, לרוב זה יעמוד בדרכנו לקבלת העזרה שאנחנו צריכים.  

כשאנחנו חשים עצבות, התגובה הטובה ביותר היא לטפל בעצמנו באהבה וחמלה. כמו כן, גם לבקש אהבה תמיכה והכלה מהסביבה שלנו. לרובנו זה יכול להישמע מוזר, איך בכלל מבקשים תמיכה מהסובבים אותנו?