חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ויסות מערכת העצבים והתנערות סומטית

שתפו את הפוסט

התיאוריה הפולי-וגאלית של פרופ’ סטיבן פורג’סמעניקה לנו הבנה רחבה יותר על מערכת העצבים,  מה מתרחש בגופנו במצבי חירום ובטראומה. התאוריה ממחישה לנו את חשיבותו של קשר אנושי, מעורבות חברתית ותחושת בטחון. אז, כיצד היא יכולה לסייע לנו?

מהי מערכת העצבים?

מערכת העצבים מבצעת את העברת המידע בתוך הגוף וגם מידע שנקלט בגוף מהסביבה שלנו, זה כולל הפרשת חומרים בגופנו, התכווצויות או התרחבויות של שרירים ורקמות. אותן תגובות, גם אחראיות על תגובות מודעות כמו בריחה ולחימה (Fight or Flight), אלה מצבי קיצון שהגוף שלנו נכנס אליהם כתגובה לטראומה או איום.  

כל אחת מהמערכות מקבלת עדיפות על השנייה, תלוי מצב: בתנאי ביטחון ושיגרה – מערכת העצבים הפארא-סימפתטית, מווסתת את הגוף, כך שמתאפשרת רגיעה. 
לעומת זאת, במצבי איום – המערכת הסימפתטית היא זו שמקבלת קדימות וכך נוצרת עוררות שמאפשרת תגובות של הגנה: בריחה ולחימה (Fight or Flight).  

פרופסור פורג’ס הבין כי מתקיימות שתי מערכות פארא-סימפטתיות בעלות מאפיינים פיסיולוגיים, אשר משפיעות, כל אחת בדרכה, על קצב הלב: הקומפלקס הונטרו-וגאלי (VVC) מאט את קצב הלב ועל ידי כך, מייצר בכל הגוף רגיעה. לעומת זאת, הקומפלקס הדורסו-וגאלי  (DVC), גורם להאטה קיצונית בקצב הלב וירידה חדה בחילוף החומרים ובתנועתיות, 
כהגנה מפני מצב של התקפה ללא אפשרות בריחה, כלומר, מצב המשלב איום וחוסר אונים.  

לכן, אם אי פעם חוויתם טראומה – מצב המשלב איום וחוסר אונים, ככל הנראה שהגוף שלכם חווה ירידה חדה בחילוף חומרים, האטה קיצונית בקצב הלב, ירידה בנשימה והפחתה בכמות החמצן המסופקת לגוף. 

כל אלה תסמינים המתארים מצב של טראומה בגוף, שעשויות להיות לה השלכות שליליות על הבריאות.  

על פי התיאוריה הפולי-וגאלית, בסביבה בטוחה, כאשר אנחנו באיזון, הגוף יאט את קצב הלב, יוכלו להתקיים אינטראקציות בינאישיות הכרוכות בפגיעות, כמו אינטימיות בזוגיות, הנקה ומשחק – פעילויות המאפיינות מערכת עצבים בריאה ומאוזנת.  

אחת הדרכים לאזן את מערכת העצבים הסימפטית היא בעזרת טכניקה שנקראת התנערות סומטית, שאפשר לתרגל בבית בקלות. ניהול מתח חיוני לרווחה הכללית. התנערות סומטית היא טכניקת ניהול כזו. 

התנערות סומטית ידועה גם זה כרעד טיפולי או נוירוגני, ביטוי שטבע דיוויד ברסלי, דוקטורט. הגישה כוללת ניעור הגוף כדי לשחרר מתח וטראומה, עוזרת לווסת את מערכת העצבים. 

ד”ר פיטר לוין פיתח התנסות סומטית כטיפול מבוסס גוף לעיבוד ושחרור טראומה. בספרו “להעיר את הנמר: מרפא טראומה”, מציין לוין שניתן לצפות בבעלי חיים רועדים כדי לשחרר מתח ומתח. אולי ראית כלב עושה את זה. 

הרעד או הרטט עוזרים לשחרר מתח שרירי, לשרוף עודפי אדרנלין ולהרגיע את מערכת העצבים למצבה הנייטרלי, ובכך לנהל את רמות הלחץ בגוף. 

איך הכל עובד?

מערכת העצבים האוטונומית מווסתת תהליכים גופניים, כולל: 

הוא עושה זאת עם שתי פונקציות מנוגדות, הידועות כ-upregulation ו-downregulation. שיפור הוויסות מגביר את האנרגיה הזמינה בגוף. כאשר הגוף חווה מתח, מערכת העצבים האוטונומית מרוממת ומשפיעה על תפקודי הגוף. לדוגמה, כאשר הגוף שלך תופס משהו כמלחיץ או מאיים, מערכת העצבים האוטונומית משחררת אדרנלין וקורטיזול כחלק מתגובת הקרב-טיסה-הקפאה, אשר מאיץ את קצב הלב ומעניק לגוף פרץ של אנרגיה וכוח להגיב לאיום הנתפס. 
הגוף יכול גם להגיב יתר על המידה לגורמי לחץ, כגון לחץ בעבודה או במשפחה, מה שעלול לגבות מחיר בריאותי. לאחר מכן יש צורך בוויסות כדי להוריד את רמות האנרגיה בחזרה, להוריד את קצב הלב, קצב הנשימה ולחץ הדם. זה מחזיר את מערכת העצבים לניטרלית ומאפס את תפקודי הגוף. 

מקורות

 סלע, י. (2003). שילוב בין פסיכותרפיה לטיפול אלטרנטיבי במגע. עמ’ 380-398 בשפלר, ג. וויל, ג. ואכמון י. (עורכים) שאלות אתיות במקצועות הייעוץ והטיפול הנפשי. ירושלים: הוצאת מגנס – האוניברסיטה העברית.  

Cannon W. B. (1929a). Bodily Changes in Pain, Hunger, Fear and Rage. An Account of Recent Researches into the Function of Emotional Excitement. New York: Appleton 

Geller, SM. (2014). Creating Safety: Therapeutic presence and the Polyvagal Theory. Journal of Psychotherapy Integration, Vol. 24, No. 3, 178 –192 

Geller, SM. (2018). Therapeutic Presence and Polyvagal Theory: Principles and Practices for Cultivating Effective Therapeutic Relationships in: Clinical Applications of The Polyvagal Theory (Porges & Dana eds.). 

Jackson, J.H. (1958). Evolution and dissolution of the nervous system. In J. Taylor (Ed.), Selected writings of John Hughlings Jackson (pp. 45-118). London: Stapes Press. 

Langley, J.N. (1921). The Autonomic Nervous System. Cambridge: Heffer & Sons. 

McDonald, H.S. (1974). Bradycardia during death-feigning of Heterodon plalyrhinos Latreille (Serpentes). Journal of Herptology, 8, 157-164. 

Ogden, P., Minton, K. & Pain, C. (2006). Trauma and the body: A sensorymotor approach to psychotherapy. New York: Norton. 

Porges, S.W (2011). The Polyvagal Theory: Neuropsychological Foundations of Emotions, Attachment, Communication, & Self-Regulation. New York: Norton. 

Porges, S.W. (2015). Making the World Safe for our Children: Down-regulating Defence and Up-regulating Social Engagement to “Optimise” the Human Experience. Children Australia 40(2), 114-123. 

Regal, P.G. (1978). Behavioral differences between reptiles and mammal: An analysis of activity and mental capabilities. In N Greenberg & P.D. MacLean (Eds.), Behavior and Neurology of Lizards (183-202). Rockville, MD: National Institute of Mental Health. 

Siegel, D. (1999). The developing mind. New York: Guilford Press. 

מאמרים נוספים

איך להעביר כאבי מחזור

עקרונות התזונה לפי הרמבם

כאבי מחזור ודרכי טיפול הקדמה נשים רבות סובלות מכאבי מחזור בזמן המחזור החודשי ולעיתים גם לפניו או אחריו. לפי מחקרים שונים שיעור הנשים שסובלות מכאבי

קרא עוד »
איך להעביר כאבי מחזור

כאבי מחזור ודרכי טיפול

כאבי מחזור ודרכי טיפול הקדמה נשים רבות סובלות מכאבי מחזור בזמן המחזור החודשי ולעיתים גם לפניו או אחריו. לפי מחקרים שונים שיעור הנשים שסובלות מכאבי

קרא עוד »
דילוג לתוכן