גמישות מחשבתית וחשיבותה ברגעי משבר והצלחה
כשתחפשו את המושג “גמישות מחשבתית” תעלה לכם בויקיפדיה הפסקה הבאה:
“גמישות מחשבתית באה לביטוי כאשר נדרשת שליטה ברגשות, מחשבות והתנהגויות. היא מתבטאת בהפחתת הנוקשות ובהפחתת יישום של תבניות קבועות יתר על המידה. חוסר גמישות מחשבתית עלול להפחית אפשרויות לחוויות חיוביות ולהגביל אפשרויות תגובה.“
הבעל שם טוב זצוק”ל אומר, ברוב חוכמתו, ש”במקום שרצונו של אדם שם הוא נמצא“. הכוונה היא, שיש לשים את הרצון שלנו במטרה מסוימת לשמה אנחנו רוצים להגיע. הרצון שלנו נע בין רצון מודע ללא מודע, בין רצון הנפש לגוף. לדוגמא: אם אדם יגיד לעצמו “אני רוצה אישה וילדים“ ואפילו באמת יאמין בכך, אך התת מודע שלו יגיד לו שהוא מפחד ממחויבות כי ההורים שלו גרושים, גם אם יהיה בזוגיות התת מודע שלו יסכל בדרך זו או אחרת את המטרה הרצונית המודעת ויחבל במערכת הזוגית. לכן יש חשיבות עליונה להבדלה בין המודע לתת מודע בהסתכלות על רצונות ומטרות.
כאשר אנחנו מציבים לנו מטרה, חשוב שנציף את האמונות המגבילות שלנו מהתת מודע.
יכול להיות שאת רוצה בית גדול עם חצר, אך יש לך אמונה מגבילה שאת אולי לא ראויה או שאינך מסוגלת להשיג בית כזה. ויכול להיות שכשתשיגי את אותה מטרה, את בכלל תפספסי את העובדה שהשגת אותה כי בחצר שדמיינת הייתה אמורה להיות בריכה. כנראה שתהיי מאושרת באותה מידה מבית עם חצר ללא בריכה, אבל תפספסי את האושר הזה כי תהיי עסוקה ב”אין”. החיים מלאים בפניות “לא מתוכננות”. בדרך למטרות שלנו אנחנו חווים שינויים שמצריכים מאיתנו גמישות מחשבתית, על מנת שנוכל להגיע ליעדנו האמיתי נדרשת מאיתנו גמישות המחשבה.
גם על מנת שנוכל להתמודד בצורה טובה עם כל למידות החיים, נדרשת מאיתנו גמישות מחשבתית, היכולת להסתכל על סיטואציה אחת מזוויות רבות יכולה לעזור לאדם לצלוח מצבים קשים. כך לדוגמא: אדם מסוים יכול להסתכל על בעיה מסוימת ולראות בה הזדמנות, בעוד שאדם אחר יסתכל על אותה “בעיה” ויראה שחורות, ישקע לדיכאון ואולי לא יצליח להיחלץ ממנה.
היכן משיגים את הגמישות המחשבתית הזאת?
להגביר דמיון ולהוריד אגו: המסע לגמישות מחשבתית
אנחנו מורכבים משתי נשמות: נשמה אלוקית ונשמה בהמית.
נשמה אלוקית, שזהו הדמיון, זאת הנשמה האחראית על הנפש והתעלות הרוח. בפרשת בריאת העולם נאמר שכל בהמה ורמש נבראו חיים, גופם וחיותם נוצרו יחדיו. האדם, לעומת זאת, נברא בצלם אלוקים מחונן בנשמה אלוקית, וכמסופר שם, כי ה’ יצר תחילה את גופו עפר מן האדמה ואחר כך ונפח באפיו נשמת חיים.
נשמה בהמית, שזהו האגו, האחראי על כל תענוגות הגוף. מטרת הנשמה הבהמית אינה כל כך רעה, כפי שאפשר היה לחשוב, היא נועדה להיות “הזרוע הפיזית” של הנשמה האלוקית כאן על כדור הארץ. שלוש המידות-הטובות הטבעיות של כל יהודי – ביישנות, רחמנות וגמילות-חסדים – באות דווקא מה’נפש-הבהמית’. אלא שעל כדור הארץ, כאשר אנחנו מאבדים את דרכינו, הטוב מתערבב ברע, ויוצא לרוב שהרע הופך להיות השליט בנפש הבהמית, משום כך היא נקראת ‘נפש-בהמית’.
האגו, מקבע לנו דפוסי התנהגות ויוצר לנו אמונות מגבילות. אם כך, על מנת שאדם יוכל לסגל לעצמו גמישות מחשבתית, חייב לעבוד גם עם שתי הנפשות. הנפש הבהמית, הרי זהו האגו, האגו אומר לנו “אני יודע, אני אחליט” ומונע מאיתנו להתקדם אל עבר הרצון האמיתי שלנו.
ויתור על האגו וההבנה שאנחנו לא באמת יודעים הכול, עוזר לנו “לפרק” את האמונות המגבילות. ויתרנו על האגו והבנו שלפעול בדרך שפעלנו בה עד היום לא הוביל אותנו להשיג את המטרות האמיתיות שלנו, עכשיו יש צורך בבניה של סט אמונות חדש, אמונות שיובילו אותנו לרצון האמיתי שלנו. כאן נכנסת העבודה עם הנפש האלוקית, הצורך בשימוש בדמיון.
הדמיון הינו חלק מהנשמה האלוקית והוא יודע להוביל אותנו לעבר מחוזות ש”בעולם האמיתי”, חיי היום יום, אינם נראים לנו אפשריים. במקום בו אנחנו חולמים, אנחנו ביכולת לבנות לנו מציאות חדשה. על כל אדם שרוצה להשיג את המטרה האמיתית שלו, לעבוד חזק עם הדמיון (דמיון מודרך).
אין נפש אחת מתקיימת בעולם הזה ללא הנפש האחרת. על כדור הארץ, יש צורך בעבודה תמידית עם שתי הנפשות הבהמית והאלוקית. אין פנטזיות ללא עבודה. על האדם לדעת את האיזון בין עבודה גשמית לעבודה רוחנית.